• שירה
    תרבות גאה

    אודותינו

    • Poetry@card.lgbt
  • שירה
    תרבות גאה

    שירה גאה

    קצת לבד

    עמוס  לי,
    צפוף לי,
    מרגיש קצת לבד.

    לא מבין מה רוצים,
    היקום,
    אנשים,
    במיוחד אותם,
    הקוראים לעצמם,
    חברים.

    מה בקשתי לעצמי,
    מלבד,
    קצת חמלה,
    אהבה,
    הבנה,
    והמון הכרה.

    05/03/2018 23:00

    שוליים

    שול גאה,
    אבל מתוסכל,
    נמאס לו לשול
    להיות משולל,
    לא מחובות,
    רק מזכויות,
    בסיסיות.

    שנים שחולם הוא
    לשאת את השול שלצידו,
    להיות זוג שוליים,
    מאושר בחלקו.

    וכשיגיע היום והכביש יתרחב,
    לגדל זוג שוליים,
    בעולם בו הדרך איננה צרה
    ונתיבים רבים,
    לכולם בנמצא.
    12/01/2018 20:00

    קמל

    קמל כמו פרח, 
    המייחל לטיפת טל,
    ואולי למטר שישטוף, 
    את כל הזעם והזוהמה
    מחיי.

    12/01/2018 01:00

    משא שחרור

    מזה שבועות  אני שרוייה במצב רוח עגמומי, מרגישה אפורה, בינונית , דהוייה, שקופה, בלתי מורגשת, מובנת מאליה.

     

    בעבודה שוב דלגו עליי וקדמו את זאתי הפלרטטנית, עם התחת הגדול, שהגיעה שנה אחריי ואת הכלום שהיא עושה היא מייחצנת בסיפורי הלל מנכסת לעצמה את עבודתם הקשה של אחרים.

     

    בעלי היקר חוזר לעת ערב מאוחר, אפילו מאוד, אפשר ולפעמים  מגיע קרוב לחצות. הגבר הרומנטי והחייכן הפך לספת טלוויזיה רגזן. 

     

    חברתי הטובה משתפת  אותי בשלל צרותיה, בוכה על כתפי ומנגבת דמעותייה כאילו הייתה, זאת, ממחטה.

     

    ואני, מה איתי, גם אני רוצה לחלוק, לשתף, להזיל דמעה על כתפה, אבל מקפידה לפספס את הרגע הנדיר בו היא משתתקת לשניה, רק כדי לבדוק במראה שמא ירד לה האיפור כשבכתה. סוף כל סוף אני פוצה את פי ומייד משתתקת, קשה לי, במיוחד לאחרונה, מרגיש לי כי חברתי הטובה לא באמת איתי, אינה מקשיבה לי ולא מישירה מבטה אליי.

     

    נמאס לי, עייפתי מאוד, רק את עצמם הם רואים, מככבים בסרט אימים.

     

    הלילות האחרונים, לא היו לי קלים, שלושה חלומות זכורים לי היטב, בחלום הראשון, התפטרתי מעבודתי בכעס, לא לפני שאמרתי לבוס ולזאתי שקודמה מה דעתי על שניהם ואיחלתי להם שיתאהבו אחד בשני הרי הם מתאימים כמו זוג עורבים.

     

    בחלום השני, ראיתי את גיסי לצד בעלי האוחז נעל בידו, נבהלתי הסתכלתי סביבי, אנחנו ברבנות. בעלי הרגזן ואני בטקס גירושין.

     

    בחלומי השלישי, נפגשתי  עם חברתי הטובה, הייתי עירומה למחצה, כנראה בכדי שלא תנגב את דמעותיה עם קורטוב של נזלת בחולצתי. אך דבר מופלא קרה, שלא כהרגלה, חברתי לא בכתה או דיברה ללא הפסק. במקום זאת חיבקה אותי בחום ולחשה באוזני, סליחה. 

     

    הבוקר התעוררתי עדיין אפורה, אבל עם תחושה חזקה כי מהתחתית בו אני מצוייה אפשר רק לנסוק אלעל. ובכן קיבלתי החלטה, לזקוף את ראשי, לחייך לעולם ובעיקר לעצמי ולעשות מעשה.

     

    השמיים אפורים, כמה מתאים, אך החזאים חוזים עוד היום ממש בקרוב, גשמי ברכה שישטפו את כל הזוהמה שבאוויר. 

     

    מצויידת בתעוזה, תקווה ומטרייה, התנעתי את רכבי  ונסעתי למקום עבודתי.

    נכנסתי לחדרו של הבוס ומניתי בפניו את הישגיי בשנה החולפת עם דרישה לקידום, אחרת אחפש מקום עבודה אחר, בו יעריכו אותי ואת עבודתי כראוי. הפניתי גבי עם חיוך קל וחמימות החלה מתפשטת בגופי. המשכתי במסעי המשחרר.

     

    נפגשתי עם בעלי לארוחת צהריים, אמרתי את אשר על ליבי, כי הגיע הזמן לחיות בזוגיות אוהבת וזכותנו למצא את שתאהב נפשנו.

    נשקתי על לחיו, משחררת אותו לגורלו והמשכתי בדרכי, החיוך גדל ואיתו החמימות הנעימה העוטפת אותי.

     

    לפנות ערב נפגשתי עם חברתי בקפה השכונתי, הקשבתי לה 10 דקות ארוכות, עד ששמתי אצבעי על שפתותיה כדי להשתיקה ולקבל את תשומת ליבה. הזמן נעצר לשניה עם תחושה של מפץ גדול שמחכה להשתחרר, העזתי ואמרתי, ״אני אוהבת בנות״. ללא מילים, התקרבנו זו לזו, נעמדנו, הסתכלנו אחת על השנייה ונפלנו חבוקות זו בזרועות זו. לחשתי באוזנה, אני יודעת וסולחת לשניכם.

    כך עמדנו חבוקות, ארוכות, בוכות זאת על כתפה של זאת, אני בכי משחרר ואילו היא בכי מיוסר. מתעלמות מגשמי הברכה שהחלו לרדת, תחילה בזעף ולאחר מכן ברכות מלטפת. נרטבנו עד לשד עצמותינו. תחושות הקלה ואושר המריצו את ליבי והזרימו חום בגופי,השליו והרגוע.

    נשקתי על לחייה, נפרדת ממנה בשלום, רטובה עם חשבון לתשלום בידה.

    נכנסתי לרכבי, הסתכלתי במראה והרגשתי קיימת, מובחנת, הצבע חזר לפניי.

    כל החיים לפני.

    18/12/2017 02:00
    04/07/2017 00:00

    זרע הפורענות


    אופטימיות אין קץ,
    מתחנפת ולוחשת באוזני,
    תחייך זה עכשיו וזה כאן,
    תתרגל לפאנן,
    כל שרצית
    כל שקיווית.
    כל מהוויי פרושים לפניי,
    כמעט התרציתי.
    הייתה זאת תחושת בטן מעיקה,
    או אולי רגע של חולשה,
    איבדתי אחיזה,
    כמגדל קלפים,
    קרסתי לתוכי ממרומים,
    התכווצתי בפינה.
    ממתין לזרע הפורענות 
    שאיתו אמריא לפסגת
    השחקים הבאה.
    05/12/2017 02:00

    מתפרק

    רגוע, פרקדן על המזרןן,

    חיבוק נעים ורגע מקסים.

    מחשבות מטפטפות בראשי,

    מטרידות את מנוחתי,

    השלווה מתפוגגת לאיטה,

    ואני מתפרק לי איתה,

    נזכר בערגה על אותו רגע קסום

    שחלף לו זה עתה.

    25/11/2017 21:00

    כל מעודי

    חושק  בך בכל מאודי 
    מייחל לך כל מעודי 
    רוצה אותך בתוכי 
    בנשמתי 
    לצידי

    24/11/2017 02:00
    04/07/2017 00:00

    זמן לתשובה

    בשקט סוער,
    מתפתל בין ייאוש לתקווה.
    שמחה של בורות,
    עצבות של מודעות?
    זמן לתשובה,
    במה אבחר?
    אבחר במשפחה,
    אבחר באהבה ♥️,
    אבחר בגאווה 🏳️‍🌈
    20/11/2017 15:00

    נשב על הספסל

    שלובי זרוע,

    נשב על ספסל,

    נחייך לעבר,

    ונחייה,

    עוד זוג ישישים,

    מאושרים,

    ומאוהבים,

    בגן מאיר,

    מאכילים ציפורים.

    19/11/2017 22:00

    מיצוי

    רציתי

    ריציתי

    קיוויתי

    מיציתי

    11/11/2017 02:00

    קודח

    רוגע,
    סולח,
    שוכח,
    מותח גבולות,
    פוגע,
    קודח מרוב חרטות,
    שוקע,
    מייגע,
    לוקח כדור 
    ורוגע...

    11/11/2017 02:00

    בין ערות לשינה

    בין ערות לשינה,

    במקום ללא זמן,

    או  עבר,

    נפגשים.

     

    מופשט וטבעי,

    תמיד לצידי.

     

    הרגשה חמימה,

    ערפילית עם כמיהה,

    לתשוקה ושלווה מתוקה.

     

    מטלטל ומהתל,

    הבוקר שאחרי.

    המיטה הריקה,

    הכרית הקרה.

    הידיעה שאתה,

    הינך הזייה.

    09/11/2017 09:00

    זכרון עמום של זוגיות מופלאה

    באת אליי באישון ליל,

    מתוק וחמוד, תמים למראה.

    עינייך כחולות או חומות לא זוכר.

    שמך דיוויד או מארק או דני או אלי,

    ואולי קיבוצניק מתוק בן 36 או דתלש ורס 45.

    בבוקר נשאר רק סדין מקומט,

    זכרון עמום של זוגיות מופלאה,

    שהתחילה בשעת לילה מאוחרת ונגמרה

    עת זריחה.

    05/11/2017 17:00

    רעש ומאומה

    את המסע הזה אשא לבדי,
    על כתפיי הצרות מלהכיל את שלל מחשבותיי.
    רעש ומאומה ובכל צומת הסתעפות חדשה, עם תחושה מתחזקת של אין מוצא.
    עייפתי מלהתרגש באופטימיות אין קץ,
    עייפתי מלהתנגש מעוד תסכול מתנפץ.
    מה עתיד לבוא, מה עתיד להתרחש?
    די, שוטה, חדל, להתנבא.
    תרגע קצת, תנוח,
    תהנה, בלי חשש,
    כעת אתה כאן,
    והזמן הוא עכשיו.
     ובכל זאת,אולי ועוד קצת מחשבות
    כמה מזיק לתכנן תוכניות?
    31/10/2017 01:00

    בדידות מזהרת

     סתם

    עוד חלום שנגמר

    לא היה בו דבר

    רק 

    ואתה ואני 

    במחול הרסני

    של תשוקה וסלידה.

    סתם עוד חלום שנדם 

    נשמותינו תוהות,

    עד מתי כך נשכב

    בבדידות כה מזהרת

    בחדר השינה

    ונחלום עוד חלום

    אך הפעם אני ואתה,

    נתנה אהבה.

     

    13/10/2017 19:00

    פנימה

    אמרתי פעם 
    אמרתי פעמיים
    אמרתי שלוש,
    הקסם אבד
    לעולם
    לא ישוב.

    ובלילה נישן
    חבוקים בחיקו, 
    איש בזרועות אהובו
    החדש.

    כך הבטחתי לך
    וגם קיימתי,
    מעניש 
    אותך ואותי.
    כן אהבתי
    עדיין,
    מאוד.

    זה אני, 
    ואת עצמי
    לא למדתי,
    מעולם,
    לאהוב.
    10/08/2017 01:00
    04/07/2017 00:00

    סירקולציה

    מתחבא
    לא יוצא
    לא רוצה
    קצת חושש
    מתבייש.
     גם חושק והרבה,
    מחכה.
    כשהלילה יורד,
    מתפרק וחוגג.
    הבוקר מאיר,
    ואני מתחבא
    לא יוצא
    לא רוצה 
    קצת חושש
    מתבייש.

    03/07/2017 22:00
    04/07/2017 00:00

    חמישה

    חמישה משפטים מפרידים
    ביני ובינך
    חמישה משפטים
    והגענו למיטה
    ואתה מה שמך?

    03/07/2017 22:00

    שלושה

    הדבר הטוב, הבא, ארב לי בפינה.
    חשתי,
    מהופנט, מכושף מאוהב.

    חגגנו במסעדה,
    מעבר לפינה,
    שם נפגשו מבטינו לפני כשנה.

    בחיי שלא התכוונתי, אך,
    שוב זה קרה.
    הדבר הטוב (יותר) הבא,
    שוב חיכה לי בפינה.
    03/07/2017 23:00

    אחד

    אהובי משכבר,
    אהובי היקר.
    אהובי לעולם,
    תשאר בעבר.
    03/07/2017 22:00

    מוזמנים להצטרף לויקה.מי כרטיס ביקור וירטואלי

    04/07/2017 01:00

    אפס

    ערגתי אליך כך חלמתי
    אהבתי אותך כך לחשתי
    שנאתי אותך כך צעקתי
    שכחתי אותך כך חשבתי
    עדיין אוהב ושונא וחושק,
    וזוכר כן זוכר וזוכר שפגעתי,
    כן אני הוא האפס ואת ליבך שברתי.
    03/07/2017 22:00